כדאי שתדעו – גם כאשר התינוק שלכם קטן, ועדיין לא מסוגל להירדם בצורה עצמאית, להתנהלות נכונה שלכם בנושאים הקשורים בשינה יש השפעה גדולה מאוד שיכולה למנוע היווצרות של קושי עתידי בנושא השינה.

כולנו יודעים שתינוקות קטנים מתקשים, לרוב, להירדם בצורה עצמאית. לקושי הזה יש בסיס פיזיולוגי – ההפרשה של הורמון המלטונין (הורמון השינה) מתחילה רק בסביבות גיל חודשיים ומתגברת בהדרגה עד סביבות גיל חמישה – שישה חודשים. רק אז מתבסס השעון הביולוגי והתינוקות מסוגלים, לפחות מהבחינה הפיזיולוגית, להירדם לבד. 
בנוסף, הקושי שאנחנו רואים אצל תינוקות הוא גם תוצאה של היעדר בשלות התפתחותית – נפשית מספקת, שגם היא הולכת ומתפתחת בהדרגה. 

אז מה מומלץ בכל זאת לעשות בשלב הזה כדי לעזור לילדיכם לאמץ הרגלים טובים שיקלו עליו בהמשך הדרך?

חשוב לעזור לילד להירדם, אבל השתדלו לגוון את העזרה שאתם מציעים. כדאי מאוד להימנע ממצב שבו הילד מתרגל להירדם רק אם קורה משהו מסויים (ידיים, נדנוד בעגלה וכ"ו).

נסו להרדים את התינוק במיטה שלו. הרגילו אותו מגיל קטן ככל האפשר לכך שזה המקום שבו ישנים.

החל מגיל שלושה חודשים כדאי להתחיל ליצור הפרדה בין אוכל לשינה, כלומר, למנוע מצב בו התינוק מתרגל להירדם רק במהלך אכילת בקבוק או הנקה.

מומלץ ליצור הפרדה ברורה בין יום ללילה ע"י טקס שינה (על חשיבות טקס השינה ומה כדאי שיכלול אכתוב לכם כאן בקרוב).

שיהיה בהצלחה, 

שלכם,

אורית www.simplysleeping.co.il