בחוגי הבית והסדנאות שלי, לגמילה חיובית מחיתולים, אני מבקשת מההורים להציג את עצמם ולהגיד את שם הילד המדובר וגילו. בחוג הבית האחרון ישבו באותו המעגל אימא לילדה בת שלוש וארבעה חודשים ואימא לילד בן שנה וחודש. נשמעו לא מעט קולות מופתעים בקהל כאשר ההורים גילו שטווח הגילאים של הילדים בקבוצה הוא רחב משציפו. נשאלה השאלה, מהו הגיל הנכון להתחיל ?

הגישה שלי בגמילה מחיתולים ובייעוץ בכלל, מתמקדת ביחסי הגומלין בין ההורה לילד, באיכות התיווך של ההורה ובאופן בו הם משפיעים על ההתפתחות. אני יוצאת מנקודת הנחה שכדי שתתרחש למידה, יש לחשוף את הילד להרגלים, לכוון אותו ולהראות את הדרך החדשה. אם לדוגמא קניתי סיר והנחתי אותו בחדר השירותים מבלי להגיד שום דבר לילד, סביר להניח שהוא יתעניין בו מעט או בכלל לא. אך אם אכנס הביתה, אראה לו את הסיר, כשאני מוציאה מהשקית, אגיד לו "בוא תראה, עושים בזה פיפי וקקי כמו אימא ואבא! נשים אותו בחדר השירותים" וגם אתיישב עליו בעצמי ואעודד אותו לנסות, סביר להניח שרמת העניין והמוטיבציה יהיו גבוהות יותר. אני לא מצפה שזה "יגיע ממנו" כי אם זו הפעם הראשונה שהוא נפגש עם סיר, למה שיבין בעצמו כיצד משתמשים בו ?!

אני מחלקת את תהליך הגמילה לשלושה חלקים: שלב ההכנה, הפרידה מהחיתול והחיים בתחתונים (או "החיים עצמם" כפי שנהוג לומר בימינו). בשלב ההכנה אני מתמקדת בחשיפת הילד לנפלאות עולם השירותים. שלב זה הוא ביוזמתו של ההורה ומיועד לילד בן שנתיים וחצי כמו לילד בן שנה וחצי והוא יכול להימשך בין שבועיים לחודשיים. חשוב להיות קשובים ומודעים ליכולות של הילד ולאחר מספר הצלחות של פיפי וקקי בסיר או בשירותים, וכשיכולת האיפוק שלו עולה כדאי לנצל את המומנטום ולהיפרד מהחיתול.

בהזדמנות זו חשוב לי לציין כי השם הפוליטיקלי קורקט של תהליך הגמילה מחיתולים הוא 'חינוך להרגלי ניקיון' שכן הילד לומד כיצד להיות עצמאי ואחראי על הניקיון שלו. הצרכים בשירותים הם רק חלק מהעניין. בתהליך הילד לומד כיצד להתפשט, להתלבש, לנגב, להוריד את המים ולשטוף את הידיים. אציין זאת בפניו ואגיד "אתה כבר ילד גדול שיכול לנקות את עצמו" ו"אתה אחראי על הגוף שלך, איזה כיף לך!". בשלב ההכנה אעזור לו ואנחה אותו ולאט לאט עם ההתקדמות בתהליך אאפשר לו את עצמאותו – כי זו בעצם כל הפואנטה 🙂

אז בתשובה לשאלה למעלה, אין גיל נכון יותר או פחות. המסוגלות של הילד וההורה כבר קיימת וזה בעיקר עניין של קבלת החלטה והתכווננות. אצל ילדים צעירים (שנה עד שנתיים) אני ממליצה להתחיל בשלב ההכנה לאחר שהילד יודע ללכת, להתיישב בעצמו ולהתמצא במרחב. אצל ילדים בוגרים יותר (שנתיים ומעלה) אני ממליצה להתחיל בשלב ההכנה בכל רגע נתון. והכי חשוב, לשמור על רוח חיובית ואמונה ביכולותיי כהורה להוביל את התהליך וביכולות הילד שלי לשתף פעולה בהצלחה.

_{גומלים ונהנים. כי גמילה מחיתולים לא חייבת להיות עסק מסריח.}

אורית הורוביץ בר-עם.

בקרו בעמוד שלי. זה כדאי !

https://www.facebook.com/orit.yeutz.gil.rach