כשהבן שלי אובחן עם ADD (הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות) הרבה אסימונים החלו ליפול לי ברעש מצלצל. הבנתי כמה התנהגויות מסויימות שלו, שהרגיזו אותי נורא, הן בעצם סימפטומים להפרעה, הפרעה שהוא לא יכול, גם אם נורא ירצה, לשלוט עליה. לא הבנתי עד כמה עצם הקימה בבוקר וההתארגנות, הגעה בזמן לביה"ס, לימוד למבחנים או לזכור חומרים וציוד, דברים שציפיתי ממנו במרום גילו לעשות, היו בשבילו אתגרים עצומים.

מהו ADHD ?

ADHD כולל שלל סימפטומים המאפויינים בקושי בקשב ובריכוז עם או בלי היפראקטיביות. כמו כל דבר בחיים גם פה מדובר על טווח הנע מהפרעה קלה עד להפרעה חמורה בקשב ובריכוז.

הרבה מסרים עוברים לילד ה"מאותגר קשבית" – מסרים שהוא עצלן, לא רוצה, לא משתדל ולא יכול, מופרע, לא יודע להסתדר עם חברים ועוד.. מסרים שפוגעים בדימוי העצמי של הילד ובאמונה שלו שהוא יכול להתגבר על הקשיים שלו. וכדי להתגבר הוא צריך עזרה שלנו – המבוגרים. שנדע להכיל אותו ואת קשייו, להעביר לו את המסר שהוא אהוב ומקובל גם אם קשה לו לעשות דברים שמצופים ממנו. התחושה הזו של חריגות ואי היכולת למלא אחר הציפיות היא קשה לילדים (וגם לנו המבוגרים). והתפקיד שלנו כמבוגרים להקל עליו ולמצוא לו את "הקביים" הנכונים שעליהם יוכל להשען כדי להתמודד, לרכוש אסטרטגיות מתאימות ולשפר את איכות החיים שלו.

מגוון הטיפולים הוא רחב – בין אם זה טיפול תרופתי, טיפול רגשי והתנהגותי, אסטרטגיות למידה ועוד.. הטיפול לא יכול להתמקד רק בילד, אלא חייב להיות רב מערכתי ולכלול תיאום בין כל הגורמים שנוגעים בילד: הדרכת הורים, מורים, רופא מטפל, מטפלים רגשיים והתנהגותיים ועוד.. בגלל שההפרעה היא רב מערכתית ונוגעת בכל תחומי החיים של הילד – גם הטיפול חייב להיות רב מערכתי. 

כדי להבין קצת יותר את התופעה, הכנתי לכם מדריך ראשוני שממפה את הפרעות הקשב והריכוז הרווחות, את הסימפטומים שלהם ואת הדרכים לטיפול. אם אתם מזהים בילדיכם חלק מהסימפטומים המופיעים במדריך – פנו לאבחון. אני מאמינה, וגם מחקרים תומכים בכך, שאבחון מוקדם ככל הניתן יאפשר לילד התמודדות קלה יותר וצמצום פערים מהיר יותר – דבר שימנע ממנו גם את ההשלכות הרגשיות וההתנהגותיות הנלוות להפרעה..

למדריך ב-3 חלקים – לחצו  >>

____________________

סילבי אלישקוב, טיפול רגשי במשחק ויועצת חינוכית לגיל הרך, 052-7502277