אתם מכירים את השיר (הנפלא) גברת עם סלים?

אז אמש הרגשתי כמו אותה הגברת עם הסלים של אריק איינשטיין. 

למה? משום שלקחתי איתי שני סלים לסופר, כדי לא להשתמש בשקיות ניילון. זה היה די מסובך…לא מתחייבת שאמשיך במעשה הירוק הזה אבל זה כבר לסיפור אחר:)

 בעודי מחזיקה בשני סלים עמוסים לעייפה, עוצרת אותי אימא עם תינוק (מתוק) שלמד אצלי לישון לילה שלם:

 …" אבל דורית, ….מה עושים עכשיו עם החגים? כל הזמן יש שבירת שגרה ומחרתיים בונים אצלנו סוכה, כל המשפוחה מתארחת אצלי. איך אפשר לעשות את מה שאת מבקשת???

עניתי לה בנימוס, תוך כדי שידיות הסלים מאיימות לכרות לי את שורש כף היד, שאכתוב על זה במדקפה ושתרוץ לקרוא שם.

אז הנה תשובתי לאימא רותי:

ככלל, כשיש שגרה בכלל ושגרת שינה בפרט, אין בעיה לשבור אותה. כמו טוקסידו….. רק באירועים מיוחדים. אבל אם כמו בחגי תשרי, חוסר שגרה היא השגרה, אז יש לקבל החלטה: מתי מזמינים, מתי מתארחים. מי משתתף בחגיגה (תינוקות לא חייבים), האם אפשר להשתמש בשמרטפית כשמתארחים והתינוק למעשה רוצה (וצריך) לישון ולא לבלות ליד השולחן בארוחה חגיגית.

החיים הם סופרמרקט – על הכול משלמים. אם שברתם לתינוק את השגרה ולקחתם אותו לאורחים בערב בדיוק בשעה שהוא רגיל לישון אז הוא (וגם אתם) תשלמו מחיר: הוא יהיה נודניק, אתם עלולים לגלות עצבנות וחוסר הנאה מהאירוח. לעיתים זה בסדר לשלם את המחיר. אם יודעים מראש מה יהיה המחיר ושני בני הזוג מסכימים לשלם אותו אז לכו על זה…. תינוק בו שנה וחודשיים כמו הבן של רותי, לא חייב לבלות בסוכה עד שעות מאוחרות. הוא יכול להיות שותף לחגיגה בראשית הערב ואז תכניסו אותו למיטה תוך כדי ההנחיות והכללים אליהם הוא רגיל.

מהאורחים מקסימום תבקשו הבנה ומעט שקט.

יש הבוחרים בתקופה זו פחות לארח, פחות לצאת והעיקר ששגרת השינה לא תישבר. אני למשל הייתי כזו. קידשתי אותה מאוד. (לא בזכות הבנה כל כך גדולה….אלא , מפחד היסטרי לשבור את שגרת השינה שהצלחתי לבנות ב……יזע ודמעות).

אז חג שמח, גמר חתימה טובה,

שנה טובה ושינה טובה,

וברור שגם מתוקה. 

שלכם,

דורית קרייזר, יועצת שינה

עוד על שינת תינוקות ובכלל תינוקות >>