כל ההורים רוצים שבמידה וילדיהם חשים עצובים או מדוכאים, הם יפנו להוריהם וישתפו אותם בקשייהם. אך על מנת לפנות למישהו אחר ולספר לו על מצוקות רגשיות, צריך ללמוד את שפת הרגש. יש הרבה דברים שהורים יכולים לעשות כדי לפתח אצל ילדיהם את שפת הרגש, ובכך לעזור להם לפתח מודעות עצמית, להעלות את היכולת שלהם לבטא מגוון רגשות ולהתמודד עם מצבים שונים בחיים.

את שפת הרגש ניתן ללמד מגיל לידה, על ידי זה שאנחנו כהורים נדבר אותה עבור ילדינו. אם אנחנו כהורים נבטא עבור ילדינו את רגשותיהם או את המצב בו הם נמצאים, הם לאט לאט ילמדו לזהות מצבים אלו אצל עצמם בעצמם, ולבטא אותם. זה נקרא שיקוף – לשקף, כמו מראה, את מה שאנחנו רואים אצל הילדים. בשנת הילד הראשונה הורים רבים עושים זאת באופן טבעי – התינוק בוכה, וההורים אומרים – אתה רעב / אתה עייף. זה שיקוף של המצב והצורך של התינוק, עד שהוא גדל ומסוגל להגיד בעצמו שהוא רעב או משועמם.

בהתחלה נשקף לתינוק בן יומו את צרכיו הפיזיים, אך בהמשך גם את רגשותיו. לדוגמא, אם הילד מתעצבן כי הוא לא קיבל משהו שרצה – נוכל לשקף לו "אתה כועס עכשיו כי לא קיבלת את הצעצוע שרצית". העובדה שיש מישהו שמבין אותו תקל עליו מאוד, תתן לו תחושה שהוא לא לבד בעולם ותאפשר לו בפעמים הבאות לבטא קשיים דומים במילים במקום במעשים. כלומר, במקום להתפרץ בזעם, להשתטח על הריצפה ולבכות, הילד יגיד לנו – "אוף, רציתי את הצעצוע הזה!". חישבו כמה זה יקל עליכם את ההתנהלות היומיומית עם הילדים, אם במקום להיות עצבני ולריב איתכם על דברים פעוטים, הוא פשוט יגיד לכם – "אמא אני עייף עכשיו ורוצה לנוח" או – "אני עצוב כי רציתי ללכת לחבר". 

________________________________________________________________________________

מעיין ביטון הינה עו"ס המוסמכת לטיפול רגשי (פסיכותרפיה) בילדים ונוער, ועוסקת גם בהדרכת הורים והנחיית קבוצות. היא מתמחה בטיפול בילדים ונוער להורים גרושים. לפרטים נוספים היכנסו לאתר:http://www.maayanbiton.co.il .