מי נתן לך רישיון?
גיל ההתבגרות, הדרכת הורים
בקיץ העברתי סדנת תיאטרון לבני נוער בישוב במרכז הארץ. כבר כמה שנים שהם לומדים אצלי.
מכירה אותם טוב. מדברת את השפה שלהם. יש להם שפה אחרת.
היא אולי נשמעת כמו עברית, אבל היא לא.
אני: מה הקטע של הסווטשירט?! רק מלראות אותך לבושה ככה אני מתחילה להזיע.
היא: כמו איגלו פה.. המזגן על מינוס 16 מעלות!
אני: המזגן מקולקל.
היא: וואללה… עדיין… קפוא לי…
אני: בכיף שיהיה לך. יאללה מתחילים?
הוא: ליאת אני מת פה! מה נסגר עם המזגן?!
אני: אין מזגן. מקולקל.
הוא: תתקני!
אני: שנייה, בדיוק קופצת להביא פלייר.
הוא: תזדרזי. שואה החום הזה.
אני: מה קשור?
הוא: קשור. ומה הקטע שלה עם סווטשירט?!
היא: עזוב אותי!
אני: עזוב אותה.
הוא: עזבתי. יאללה.. גם חם וגם אלה עפות עלי.
אני: טוב, נראה לי שמיצינו להיום, הא?
הוא (אחר): מי בא לים?
השאר: כן… לא… מתי?…. לאן?…
היא: (אורזת את התיק שלה ולא מגיבה)
היא (אחרת): את באה?
היא: לא… לא נראה לי…
היא: (אחרת) טוב מאמי, נדבר. בייוש.
כולם יצאו מהחדר. רק היא ואני עדיין שם.
מרגיש כאילו שתינו רוצות לדבר אבל…
אני: מה קורה ילדה? הכל בסדר?
היא: כן. סבבה. כאילו… רגיל כזה, את יודעת…
אני: אני אדע אם תספרי לי
היא: לא… סתם. הכל בסדר. באמת.
אני: באמת?
היא: כן… למה שאני אשקר?
אני: אני לא אמרתי ששיקרת. רק רציתי לוודא שאת בסדר.
היא: את חופרת
אני: אני יודעת. להפסיק?
היא: (שותקת)
אני: לא להפסיק?
היא: (מחייכת ודמעה קטנה מבצבצת בזוית העין)
אני: רוצה לספר לי מה קרה?
היא: (שותקת. מרכינה את הראש, דמעות זולגות)
אני: (נגשת אליה, מחזיקה בעדינות את זרוע יד ימין שלה ומפשילה את שרוול הסוויטשירט)
כמה זמן את חותכת?
היא: חודש בערך..
אני: למה?
היא: כי זה מעביר את הכאב.
אני: איזה כאב?
היא: שחותך לי את הלב והנשמה.
אני: מי הכאיב לך בלב?
היא: כולם…
אני: גם אני?
היא: לא.. את לא…
אני: כנראה שאכאיב לך עכשיו.
היא: מה זאת אומרת?
אני: אני מתקשרת לאמא. לספר לה.
היא: לא ליאתי.. בבקשה אני מתחננת. אני לא אחתוך יותר. נשבעת לך… בבקשה אל תספרי לה…
התקשרתי. ספרתי.
היתה שתיקה בצד השני.
אני: הלו? את איתי?
אמא: תגידי לה שתפסיק עם הצומי שלה ושתחזור מיד הביתה. אני כבר אראה לה מה זה.
אני: (בלב) מי לעזאזל נתן לך רישיון להיות אמא?!
חבקתי אותה חזק. הבטחתי להיות שם בשבילה.
אחרי כל שיעור היינו יושבות ומדברות. על כל מיני דברים.
היא הפסיקה לחתוך והתחילה לעשן.
עברו כמה שנים.
היום היא קצינה בצבא ועדין שומרת איתי על קשר.
ילדה מדהימה.
הם כולם מדהימים. תראו מה הם כותבים פה בקישור:
Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /home/madcafe1/domains/madcafe.co.il/public_html/wp-content/themes/madcafe/single.php on line 259
היום הראשון ב... כמה מתרגשים ביום הראשון בגן..
לכתוב טקסט, לצייר, להלחין.. לקחת חלק מהבפנוכו הפרטי
מי הם בעצם צרכני מופעי הילדים? הילדים שאומרים
אמא, נעלת את הדלת? אמא, אולי עדיף שלא
אישה בחודש שמיני להריונה מלטפת את ביטנה העגולה,
היי, המון זמן לא פרסמתי. היו חודשים עמוסים
המן הרשע הפקות גאה להציג: הסרט שיעשה לכם
"הייתי אונס אותך ואת הדובי שלך.." סיפור שהיה
הפוסט הזה נכתב בהמשך לשיחת וואטסאפ בין עינת
הורים מעצימים ילדים > ילדים מעצימים הורים! בכל יום
חוגגת יום הולדת:)!! אני, ליאת תבורי, מדליקה. מדליקה
כתיבה: ליאת תבורי איור: רעות בורץ במבט
השמש הדליקה סיגריה ראשונה, שאפה לתוכה שאריות של
נקודות למחשבה: 1. תפוח בדבש זה פינוק שלא
בחרתי להעלות שוב פוסט ישן שלי בזכות התמונה
