כשנולד תינוק, הוא תלוי בנו ב-100% על מנת לשרוד. כחלק מהאהבה שלנו אליו, אנחנו קשובים ודואגים לכל צרכיו. ככל שהוא מתפתח וגדל, הצרכים שלו משתנים ובהתאם לזה אנחנו צריכים לפנות יותר מקום ולאפשר לו להתנסות בעולם.

כל פעם שאנחנו מאפשרים להם צעד נוסף של עצמאות מתעורר אצלנו פחד: מה יקרה אם יקרה להם משהו? אם יפלו, אם יפגעו ויכאב להם? ומה עם הפחד שלא יצטרכו אותנו יותר? שמהדמות המרכזית והחשובה בחיים שלהם נתפוס מקום קטן יותר?

כמה מילים על פחד: תרבותית, למדנו שלפחד זה לא טוב. שפחד זה משהו שצריך להתגבר עליו, להתעלם ממנו וכמובן אסור להודות ולהראות שאנחנו מפחדים! מערכת היחסים ה"מתנגדת" הזאת שיש לנו עם פחד, מסבכת אותנו וגורמת לנו לפתח כל מיני מנגנונים כדי לא להרגיש אותו. בפועל, פחד מתעורר בכל פעם שאנחנו פוגשים משהו חדש וניצבים בפני הלא ידוע, זו חוויה טבעית שבאה לשמור עלינו, לעשות אותנו חדים ובתשומת לב ומאפשרת לנו לעשות את הצעדים שאנחנו צריכים או רוצים כדי לעבור ממצב למצב. תחשבו על פחד כגל בים – יש לו הרבה כוח ותנועה לכיוון מסויים. אנחנו יכולים לבחור "לתפוס את הגל" ולקחת טרמפ לחוף או לנסות להיאחז בקרקעית הים ולא לתת לו להזיז אותנו. אם תפסתם אי פעם גלים אתם בטח יודעים איזה כיף זה. מה שאנחנו בד"כ עושים זה מנסים להתנגד לכוח האדיר הזה במקום להשתמש בו.

במקרה של ליווי הילדים שלנו בתהליך הפיכתם לעצמאיים. ככל שנגביל את עצמינו בלחוות פחד, ככה נשאיר אותו תקוע בגוף שלנו ונמשיך לנסות להסתדר איתו. בד"כ זה יתבטא בדאגות, חרדות, גוננות יתר, לחץ וכדומה. כל אלה יובילו לכך שלא נוכל באמת להיות חדים ובתשומת לב למציאות, לשינוי שהילד עובר וליכולות שלו עכשיו ולפי זה נחליט האם אפשר לסמוך עליו ולאפשר לו להתנסות בצעד הבא בעצמו או שזה מוקדם מידי. כשאנחנו מגוננים עליהם אנחנו לא מאפשרים להם לחוות את העולם, להתנסות בעצמם, ללמוד מטעויות וללמוד ממה להיזהר ולמה לשים לב.

אז מה אפשר לעשות?

במקום למהר ולגונן עליהם מפני סכנות אפשריות, נוכל ללמד אותם. לדוגמא: אם הילד משחק ליד מקום גבוה שנפילה ממנו היא מסוכנת – ניקח אותו לקצה, נראה לו את הגובה, כך שירגיש אותו – תוך כדי הוא יחווה את הפחד שלו ושלנו וניתן לו הנחיות למה לשים לב וממה להיזהר (להתרחק מהקצה, לתפוס חזק ולוודא שהוא מוצא מקום יציב לרגליים כשהוא מטפס וכדומה).

עדיף ללמד את הילד על סכנות לא כשנמצאים בסיטואציה ממש מסוכנת – למשל ללמד אותו על הסכנה של לשחק ליד כביש לא בזמן שהוא רץ לכביש סואן. אלא ליד כביש דליל יותר במכוניות. כאשר אנחנו שקטים אנחנו יכולים להתפנות וללמד אותו להרגיש את הפוטנציאל המסוכן בסיטואציה.

חג עצמאות שמח לכולכם!

___________________

נועה אבירי, שינוי דפוסים דרך הגוף