היום ביקר אצלנו חבר של הבן שלי. כל הביקור הוא שיחק עם בני ב"עוברים דירה", וכך כל החפצים בחדר ילדים מצאו את עצמם עד סוף הערב אצלי בסלון. כשהאמא הגיעה לאסוף את בנה הביתה, שאלתי אם הם עוברים דירה בקרוב? היא אמרה שכן… בנה, דרך המשחק, ביטא את ההתרגשות שלו מהמעבר, והכין את עצמו למעבר עצמו על ידי משחק במעבר דירה והתמודדות עם השינויים של החפצים ממקום למקום.  

השפה של ילדים היא שפת המשחק. זאת הדרך שלהם לבטא את מה שקורה בתוכם, ודרך המשחק הם מעבדים את מה שהם עוברים.

במקרה אחר, טיפלתי בילדה בת 4 אשר הצטרפה למשפחתה תינוקת שנולדה טרם הזמן וסבלה מבעיות בריאותיות שונות. מפאת חשש לזיהום, אסור היה לילדה לגעת או להתקרב יותר מדי לתינוקת. בקליניקה, הילדה בחרה לשחק שוב ושוב במשחק בו אני האמא, היא האחות, ויש לנו תינוקת. הילדה היתה אומרת – אמא את נשארת היום בבית, ואני לוקחת את התינוקת איתי. וכך הילדה הייתה "לוקחת" את התינוקת איתה לחברות, לקניון, לגינה ואפילו עושה איתה דברים מסוכנים כמו להעיף אותה באוויר. כפסיכותרפיסטית תפקידי היה לאפשר לה לעשות זאת, ולאט לאט בדרכים טיפוליות לפתוח ולהביא להבנה ולהקלה בסיטואציה עימה היא מתמודדת.

שפת הילדים היא שפת המשחק. הקשיבו קצת למשחקים של ילדיכם ותלמדו עליהם הרבה מאוד.