אני מאמינה, שנולדנו עם תוכנת ג'י-פי-אס – מצפן מובנה, כזה שיודע מהי הדרך הנכונה עבורינו. רק שאנחנו שוכחים להשתמש בו, לפתוח את מכשיר הניווט כדי להקשיב להנחיות.

לפעמים, כל כך קשה לנו להחליט עד שנדמה שהבטריה התרוקנה.

אני רוצה לספר לכם שבדיוק ברגעים כאלה, המנדלות, מאוד עוזרות להיזכר בקולות ההכוונה האלה שיש בכולנו.

מנדלות מלמדות אותנו לפתוח את מכשירי הניווט, את המפות, למצוא את הכיוון שאליו אנחנו רוצים להגיע ולבחור, אחרי הקשבה פנימית, את הדרך הפרטית הכי טובה בשבילינו.

בדומה לצומת מרומזרת, גם בתהליך של ציור מנדלה אנחנו נעמדים רגע ונותנים לתנועה לעבור, בוחנים את עצמינו ומבינים היכן אנחנו בעצם נמצאים, אל איזו צומת הגענו לאן אנחנו רוצים להמשיך, אחר כך, כשאנחנו יודעים לזהות את המפה, הרבה יותר קל להפעיל את ה-'ג'י-פי-אס' שיוביל אותנו אל היעד הנכון.

דמיינו לעצמכם שהגעתם אל צומת והתיישבתם לצייר לעצמכם מנדלה….

אז קחו צבעים, דף נייר, והתחילו לצייר מבפנים החוצה, מה שיוצא,

בלי לחשוב, או כמה שפחות לחשוב שאתם יכולים,

תנו ליד ולצבעים להוביל אתכם.

ורק כשתסיימו, התבוננו, ותמצאו תשובות. קסם? אולי. אבל עובד.

מבחינתי, כבר הגעתם אל היעד.

דרך צלחה.