לזרוע זרע…

לטפח אותו…

להשקות, להשקיע, לתת…

באיזשהו שלב הוא צומח לבד,

אני צופה מהצד, נהנית, גאה, מסופקת, מתפעלת.

מדי פעם הוא שוב מצריך ממני תמיכה, תשומת לב.

ו-וואוו! הפתעה– עלים צצים… פרחים … צבעים! הוא מקבל נפח, משמעות. משפיע גם הוא – על הסביבה שלו, על צמחים אחרים, על האוויר שלי ושלו. על הנוף שלי ושלו. על ההוויה שלנו.

כך גם ילדים.
כך גם חלומות.

יולי 2013, פסטיבל שאקטי, קוראת קלפים פתחה לי 3 קלפים ועוד אחד, התנסות ראשונה שלי עם ה"עולם" הזה,
הקלף הראשון חשף שתילת שתיל, כך גם השני. 

אני שתלתי את השתיל האישי שלי לפני שנתיים, ממש במקביל ללידת בתי השנייה. איתה נולד לי חלום, רעיון. 
וכשהחל להתממש, לקרום עור וגידים, גיליתי שיש בי עוד שתיל – ואני בהריון שלישי.

שתי הלידות – לידת נועם, בתי השלישית (והמהממת) ולידת MaDcafe, היו מקבילות באופן מעורר השתאות.

כנראה שככה זה, שכשאנחנו שותלים, אנחנו שותלים.

וכשאנחנו מטפחים, אנחנו מטפחים.

זה משהו באנרגיות. פשוט בא. פשוט שם. 

אז מהו ט"ו בשבט בשבילי?

זריעת הזרעים, שתילת השתילים -> כי מכאן הכל מתחיל.

השותל שתיל-> עושה = מממש חלום.

המממש חלום- נמצא בנוכחות! כאן ועכשיו.

ומהו החלום שלכם?

חלום הוא כל דבר שאתם טובים בו, שבא לכם לעשות. שבא לכם טבעי ומרגיש נכון. לא בהכרח בקלות, אבל שההנאה בעשייתו, מהדרך, כל כך גדולה שזה שווה לכם את זה.
אם אנחנו בעשייה, אנחנו גדלים. ומגדלים.

אז זה ט"ו בשבט בשבילי:)

ומהו טו בשבט בשבילכם?