לחמניות – מתכון להכנה עם הילדים!

אני אוהבת מאד לעבוד עם הידיים ובעיקר להתלכלך.
שנים רבות הייתי חלק מסטודיו מקסים שנקרא "שני חומרים" בו עבדתי על אובניים (עסק מלכלך במיוחד, כיף!) וגם פיסלתי. לימים הסטודיו נסגר ולי היה קשה למצוא תחליף הולם למרקם ולאוירה שהיתה לנו בסטודיו ולכן ניסיתי למצוא תחליף עד שאני אמצא סטודיו חדש (על פיסול ויצירה בחימר מבטיחה פוסט בנפרד).
המטבח הוא המקום האהוב עליי בבית והוא הלב של הבית שלנו, והעבודה עם בצק (אני אלופת השמרים) מאד הזכירה לי את העבודה עם החימר. 
זה רק היה עניין של זמן עד ששני הקטקטים שלי יכנסו אחריי למטבח, אמנם הבישול איתם כרוך בהמון ליכלוך אבל גם בהמון הנאה וכיף.אורי שלי קורא לנו השפים הראשיים וליבי ואבא הם הסו-שף (כן כן הוא כבר מבין במונחים.. הרבה בזכות הדודה שלו אבל גם זה לפוסט אחר 🙂 ).

אנחנו משפחה שלא קונה בד"כ אוכל מעובד, אבל לחם תמיד היה משהו שכן קנינו ולא היינו אופים על בסיס קבוע (למעט חלות או לחמניות מידי פעם), הכתבה של מיקי חיימוביץ כיווצה לי את הבטן כאשר ראיתי את כמויות הסוכר ששמים בלחם. ולכן בעצה אחת החלטנו שמהיום אופים לחם בבית, גם טעים וגם בריא (והאמת גם חסכוני). מכיוון שאורי אוהב לחמניות לגן הכנו להכין לחמניות, כמובן שזאת היתה עבודת צוות, לשנו, התפחנו (עם ברכה מיוחדת לבצק "שינוח יפה ויתפח"), קלענו ואפינו. התוצאה לפניכם, המתכון באמת קל ומשלב בתוכו מעט קמח מלא (ניתן להמיר עד חצי מהכמות לקמח מלא):