בימים שכאלו כשבחוץ לוהט
ואני לא מדברת רק על מזג האויר…
מתחזקת בי התחושה 
על חשיבותה של ההורות 
וחינוך ילדינו
לסובלנות, לכבוד, לחמלה
לקבלת העצמי והאחר.
 

מיד כששומעים את המילה חינוך
נדמה כי אנו צריכים לעשות משהו
ועם הרבה גבולות ומרות.
בלטינית המילה 
EDUCARE
משמעותה להדריך, להנחות, למשוך.
ומשמעותה האמיתית היא
שכל התכונות שציינתי פה למעלה
כבר נמצאות בנו ובילדינו
ולכן כל מה שנותר לנו
זה להדריך ולהוציא אותם החוצה.

הפדגוג איבנהוב שנולד ב1900
כותב בספרו
"החינוך מתחיל לפני הלידה"
"לפני שנפצח בחינוכם של אחרים,
כל אחד מאיתנו חייב להיות
המחנך של עצמו…בידיעה
שעם ששליטו משמש לו דוגמה רעה
יחקה אותו."

ועוד הוא אומר 
שמחנך אמיתי אין אצלו הבדל בין הפנים לחוץ
מה שהוא מדבר, זה מה שהוא חי
וזה הכוח האמיתי שלו. 
מה שמחנכים אמיתיים אומרים, 
זה לגמרי הם. 
בדיוק כמו השמש.
כדי לחמם ולהאיר אחרים
עליה להיות חמה ומוארת בעצמה.
 

אני רואה את זה עם בתי מדי יום
שבודקת מדוע אינני הולכת על קווי מעבר החצייה
כאשר אני מורה לה לעשות זאת.
ומדוע אינני שמה את נעלי במקום
ומבקשת ממנה.
היא מתבוננת כיצד אני פונה לאבא
ואיך אני מדברת עם השכנה
היא רואה הכל ומחקה הכל.

בדקו כל משפט חינוכי 
שיוצא מפיכם
כי הילדים שלנו בודקים 
אותו כפליים.
מתבוננים אם אנו אכן עומדים מאחוריו.
התבוננו באופן שאתם אומרים אותו
האם הוא מס שפתיים או שבאמת
יכול לסחוף את ילדיכם ולהשפיע עליהם?
 

האם היה בחייכם אדם 
שהיווה מחנך או מנהיג 
שגרם לכם לשנות את דרככם
להתעניין בדבר מה חדש
להוציא מעצמכם את המקסימום?
זה  בדיוק מה שהילדים שלנו 
זקוקים לו.
והיום!
 

בדיוק כמו שהמדינה שלנו זקוקה לבדק בית
כל בית זקוק מדי פעם לבדק בית
וכל אדם.
אני אומרת לבת שלי "לא"
כאשר כל תאי גופי מסונכרנים עם הלא הזה.
אם אומר "לא" ובתוכי אחוש
פחד, רצון לרצות, קושי לעמוד בפני הבכי
אני עצמי אינני עומדת ב"לא" שלי.
ולכן גם בתי לא.

אני יכולה להמשיך 
לדבר על זה עוד ועוד
אך גם לי מחכה עוד יום של כייף
עם ילדה בבית….