הנקה כואבת ופטמות סדוקות: מה לבדוק
הנקה
מאת: רות – מומחית מדקפה להורות
הנקה אמורה להיות רגע של קרבה, ובמקום זה כל הנקה מתחילה בשיניים חשוקות. אם זה מה שקורה לך, חשוב שתדעי כמה דברים: הנקה כואבת היא לא סימן שאת עושה משהו לא נכון, את לא לבד, ולפי משרד הבריאות הקשיים האלה טבעיים ומוכרים ויש דרכים שיכולות לסייע, במיוחד כשפונים לעזרה בהקדם. במדריך הזה נעבור על מה בודקים קודם, איך מתנהלים עם פטמות סדוקות, אילו סימנים דורשים בדיקה אצל רופא, ומתי כדאי לפנות ליועצת הנקה.
המידע מבוסס בעיקר על הנחיות משרד הבריאות, וכשנעזרנו במקורות נוספים כמו שירות הבריאות הבריטי (NHS) ציינו זאת.
חשוב לדעת: המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ רפואי או לייעוץ הנקה אישי. הוא לא מציע אבחון ולא ממליץ על תרופה, משחה או מינון מסוימים. אם את בכאב, פני לעזרה מקצועית.
מתי כאב בהנקה שכיח, ומתי זה סימן לבדוק משהו
משרד הבריאות מנסח זאת בבירור: הנקה לא אמורה להכאיב. עם זאת, ייתכן שבימים הראשונים להנקה הפטמות יהיו רגישות, וכאב קל בשלב הזה הוא נורמלי. ככל שההנקה מתבססת, היא לא אמורה להרגיש כאב.
הנה ההבחנה המעשית, לפי המשרד:
- רגישות קלה בימים הראשונים: שכיחה ולרוב אינה מדאיגה.
- כאב מתמשך, כאב בכל הנקה או פטמה פצועה: סימן לכך שההצמדה אינה תקינה, ושכדאי לקבל עזרה מקצועית. לפי המשרד, הסיבה השכיחה ביותר לכאב בפטמה היא קושי של התינוק להיצמד לשד, שגורם לשפשוף ולסדקים.
גם ה־NHS אומר דברים דומים: כאב בפטמות הוא שכיח בימים הראשונים, אבל אם אחת הפטמות או שתיהן כואבות בכל הנקה, או שהפטמות מתחילות להיסדק או לדמם, חשוב לקבל עזרה בהקדם. וכדאי לדעת: לפי ה־NHS, פטמה שנראית שטוחה, תפוסה או לבנה בסוף ההנקה היא סימן אפשרי שהתינוק אינו מוצמד היטב, ותינוק שנראה לא רגוע אחרי הנקות יכול גם הוא להעיד על כך.
ועוד נקודה חשובה: כאב בהנקה הוא לא כישלון שלך ולא של התינוק. משרד הבריאות מדגיש שיניקה היא פעולה נרכשת, ושתינוקות לומדים אותה עם הזמן. ככל שהם מקבלים יותר הזדמנויות ללמוד, כך גדל הסיכוי שילמדו מהר יותר. אפשר לקרוא עוד על התקופה הראשונה במאמר שלנו הנקה בימים הראשונים.
הצמדה ותנוחה: מה בודקים קודם
כשיש כאב, ההצמדה היא הדבר הראשון לבדוק. משרד הבריאות מציין שחיבור נכון של הפה אל השד והתאמת תנוחת ההנקה הם הבסיס להנקה מוצלחת. הנה נקודות לבדיקה, על פי הנחיות המשרד:
- לחכות לפה פעור: להמתין עד שהתינוק פותח את הפה לרווחה, כמו בפיהוק, ואז להצמיד אותו אל השד בתנועה מהירה ועדינה. הסנטר והשפה התחתונה נוגעים ראשונים, ורק אחר כך השפה העליונה. אל התינוק מקרבים את השד ולא להפך: את מביאה את התינוק אליך.
- גוף צמוד ופנים מול השד: בטן אל בטן, הגוף כולו מופנה אלייך, כך שהראש לא מסובב לצד אלא בקו ישר עם הגוף. אוזן, כתף וישבן בקו אחד.
- איך נראה חיבור טוב: הסנטר צמוד ושקוע בשד, רוב ההילה בתוך הפה, ושומעים קולות בליעה. גם ה־NHS מציין סימנים דומים: פה פעור לרווחה ומלא בשד, סנטר נוגע בשד, ונראה יותר מההילה מעל השפה העליונה מאשר מתחת לשפה התחתונה. אין כאב בזמן ההנקה, אף שהיניקות הראשונות עשויות להרגיש חזקות.
- תמיכה בגוף התינוק: תמיכה לאורך הישבן, הגב והעורף, ולא בראש. אם את תומכת בשד, האצבעות לא צריכות לגעת בהילה.
- נוחות שלך: לבחור מקום נוח, לקרב את התינוק אלייך בלי להתכופף, ולהיעזר בכריות. מי שמניקה בישיבה יכולה להניח את כפות הרגליים על שרפרף נמוך, ויש אמהות שמוצאות שהנקה בשכיבה על הצד נוחה יותר, למשל כשיש תפרים. (בהנקה בשכיבה חשוב לשמור על כללי שינה בטוחה, ותמצאי עוד על כך באתר משרד הבריאות.)
- אם כואב באמצע: לפי משרד הבריאות, עצרי את ההנקה, נוחי כמה דקות ונסי לחבר שוב. כדי לשחרר את הוואקום בלי לפגוע בפטמה, הכניסי אצבע בעדינות בין הפה לשד, ורק אז הרחיקי את התינוק.
מצבים נדירים יותר יכולים לגרום לקושי בהצמדה. משרד הבריאות מציין, למשל, שיש מקרים שמבנה הפה, כמו מה שנקרא "לשון קשורה", מקשה על ההיצמדות. לכן, אם המצב אינו משתפר מהנקה להנקה, חשוב לפנות לייעוץ בהקדם. אין צורך לנחש בבית: זו בדיוק ההערכה שיועצת הנקה או רופא יכולים לעשות.
מה לגבי מוצץ, בקבוק ופטמות סיליקון? משרד הבריאות ממליץ להימנע מהם עד לביסוס ההנקה, בסביבות גיל 3 עד 4 שבועות, כי הם עלולים לפגוע בהיצמדות תקינה. גם ה־NHS מציין שמגני פטמות עלולים להשפיע על האופן שבו התינוק נצמד לשד. ואם בכל זאת יש צורך להאכיל בבקבוק, אתר "אפשר לבריא" של משרד הבריאות מנחה לעשות זאת בליווי תמיכה בהנקה והדרכה של איש מקצוע.
ולמי שמניקה תאומים: אפשר לקרוא עוד במאמר איך להתכונן להנקת תאומים בחמישה שלבים. גם שם ההצמדה והתנוחה הן הבסיס.
פטמות סדוקות: איך מתנהלים עד הפגישה עם יועצת
סדקים בפטמה כואבים, וגם מלחיצים. לפי ה־NHS, כשיש כאב בפטמות, חשוב לא להפסיק להניק, ועם עזרה ההנקה אמורה להפוך מהר לנוחה יותר. הנה מה שאפשר לעשות בינתיים, עד שתקבלי ייעוץ אישי. אלה הצעות כלליות מהמקורות הרשמיים, ולא טיפול אישי:
- לא להפסיק, ולבקש עזרה מוקדם. ה־NHS מציין שכדאי לנסות להמשיך להניק, או לסחוט חלב ביד אם זה קשה מדי, ושחשוב לקבל עזרה מוקדם כשהפטמות סדוקות או מדממות, כי הדבר מעלה את הסיכון לזיהום בפטמה.
- לתקן את ההצמדה. כל עצה אחרת לא תעזור אם ההצמדה לא טובה. גם ה־NHS אומר שטיפים לעזרה עצמית לא יעילים אם התינוק מוצמד לא היטב.
- להמשיך להניק לפי דרישה. תינוק שיונק לעתים תכופות עוזר להימנע מגודש, וגודש מחמיר את הקושי לתפוס את השד. משרד הבריאות מציין שבשבועות הראשונים כדאי להניק 8 עד 12 פעמים ביממה.
- חלב אם על הפטמה. ה־NHS מציע, אם הפטמות מתחילות להיסדק, להניח מעט חלב אם סחוט על הפטמה אחרי ההנקה.
- פדים: ה־NHS מציע להחליף פדים להנקה בכל הנקה (אם משתמשים בהם), ובמידת האפשר פדים בלי גב פלסטיק. משרד הבריאות מציין שכדאי להימנע מפדים בחשד לפטרייה, ואם משתמשים, להחליף בכל הנקה. חזייה נוחה ללא עצמות גם היא עוזרת, כדי לא ללחוץ על השד.
- משככי כאבים: משרד הבריאות מציין שאפשר להיעזר במשככי כאבים מקובלים, אם אין רגישות אליהם. אנחנו לא ממליצים כאן על תרופה או מינון מסוימים. התייעצי עם רופא, רופאת משפחה או רוקח לגבי מה מתאים לך כשאת מניקה.
- משחות: אין לנו כאן המלצה על משחה מסוימת. אם את שוקלת לשים משהו על הפטמה, כדאי לבדוק קודם עם יועצת הנקה או עם הרופא.
משרד הבריאות מציין שאם כאבי הפטמה לא פוחתים ולא חולפים לאחר יום או יומיים, כדאי לפנות לצוות טיפת חלב, לייעוץ הנקה (בטיפת חלב או באופן פרטי), או לרופא או רופאה מומחים בהנקה.
חשד לפטרייה: לפי משרד הבריאות, פטרייה יכולה לגרום אצל האם לכאב חד בפטמה או בשד שנמשך לאורך כל ההנקה ולפעמים גם אחריה, לתחושה שורפת או מגרדת, ולפטמה והילה אדומות ומבריקות. אצל התינוק עשויים להופיע משטחים לבנים על הלשון או על החניכיים, או פטרייה באזור המפשעה. במקרה כזה נדרש טיפול תרופתי גם לך וגם לתינוק, ולכן יש לפנות למרפאה ולא לנסות לטפל לבד.
גודש, סתימה וסימנים שדורשים רופא
כאבים בשד לא תמיד קשורים לפטמה. הנה ההבחנות העיקריות לפי משרד הבריאות:
- מלאות: מצב תקין שמופיע כיומיים עד ארבעה ימים אחרי הלידה, והיא סימן ליצירת חלב. היא אמורה לרדת אחרי כל הנקה.
- גודש: מלאות מוגברת, שדיים קשים וכואבים. שכיח בתחילת ההנקה, כשמדלגים על הנקה או כשעוברות כמה שעות בלי הנקה. הוא עלול להקשות על התינוק לתפוס את הפטמה.
- חסימה בצינורית חלב: כאב מקומי וגוש קשה או אזור חם וכואב בשד. הסיבות כוללות היצמדות לא נכונה, דילוג על הנקה או הנקה נמהרת, ולחץ על השד מבגדים צמודים (בעיקר חזייה לוחצת) או מרצועה של תיק כבד.
- דלקת בשד (מסטיטיס): רגישות, אודם וחום בשד, ותחושה כללית כמו בשפעת: חום, חולשה וצמרמורת. לפעמים מופיעים קווים אדומים על העור בשד. המשרד מסביר שזהו סיבוך של גודש או צינורית חסומה שלא טופלו.
מה אפשר לעשות, לפי משרד הבריאות:
- להניק לפי דרישה: זה מונע גודש וחסימה, ומומלץ גם בזמן דלקת, כשמתחילים מהשד הכואב.
- גודש: אפשר לשאוב מעט חלב עד שהגודש פוחת ואז לנסות שוב להניק, ולעסות בעדינות את הפטמה לכיוון השד לפני ההנקה. קומפרס קר (על החזה, לא על הפטמה) בין ההנקות, כ־20 דקות, יכול להפחית בצקת וכאב. לפי המשרד, עיסוי נמרץ מדי עלול לפגוע ברקמת השד ולגרום לבצקת.
- חסימה: עיסוי עדין של השד מאחורי אזור החסימה לכיוון הפטמה בזמן ההנקה, מנוחה, שתייה ותזונה טובה.
- דלקת: לא לשאוב יותר ממה שהתינוק מסוגל לשתות; חימום עדין של השד לפני ההנקה; קומפרס קר בין ההנקות.
- בגדים: להימנע מחזייה לוחצת ומרצועות כבדות על השד.
מתי לפנות לרופא: לפי משרד הבריאות, אם האודם לא עובר אחרי 12 עד 24 שעות, או אם יש עלייה בחום ותחושה כללית לא טובה, חשוב לפנות בהקדם למרפאה ולעדכן את הצוות שאת מניקה, כדי לקבל טיפול באנטיביוטיקה מסוג בטוח להנקה. ה־NHS מציין גם הוא לפנות לרופא אם התסמינים אינם משתפרים 12 עד 24 שעות אחרי טיפול ביתי. לפי המשרד, אודם, חום, תחושה כללית כמו בשפעת, קווים אדומים על עור השד וכאבים עזים בשד הם סימנים לדלקת שדורשת הערכה, ולא כדאי לחכות איתם.
במצב חירום: אם את מרגישה חולה מאוד או שמצבך מחמיר במהירות, אל תחכי לתור: פני לחדר מיון או הזעיקי מד"א בטלפון 101.
מתי לפנות ליועצת הנקה
משרד הבריאות מציין מצבים שבהם כדאי לפנות ליועצת הנקה: כאב בזמן ההנקה, סדקים או פצעים בפטמות; קושי של התינוק להתחבר לשד; קושי למצוא תנוחה נוחה; גודש או לחץ בשדיים; חשש שהחלב לא מספיק והתינוק לא עולה במשקל; וקושי בשאיבה. כלומר, אם כואב, אין צורך לחכות.
איך יועצת הנקה יכולה לעזור בכאב? לפי משרד הבריאות, היא מקשיבה לך ומבררת מהם הקשיים, צופה בהנקה, בודקת את השדיים ומדריכה בטכניקות. כך אפשר לראות מה קורה בהצמדה, בתנוחה ובמבנה הפה, ולהתאים פתרון אישי. כדאי לקבוע את הפגישה קרוב ככל האפשר לשעת האכלה.
איפה פונים בישראל, לפי משרד הבריאות:
- מחלקת יולדות: כל יולדת זכאית להדרכה של יועצת הנקה מוסמכת פעם ביום בכל אחד מימי האשפוז.
- תחנת טיפת חלב: אחיות מדריכות הנקה וברובן יועצות הנקה, ללא תשלום. אפשר לפנות גם לתחנה שאינך משויכת אליה כרגע.
- מוקד טיפת חלב 5400*, שלוחה 9: מענה לשאלות על הנקה בשעות אחר הצהריים והערב ובימי שישי. השעות המעודכנות מופיעות באתר משרד הבריאות.
- קופות החולים: שירותי ייעוץ הנקה, ובחלקן השתתפות עצמית.
- ליגת לה לצ'ה: קו תמיכה של מתנדבות בטלפון 1599-525-821. הקו מתאים לתמיכה והכוונה, ולא להערכה רפואית.
- ייעוץ פרטי: מומלץ לוודא שהיועצת מוסמכת, לפי המאגר שמשרד הבריאות מפנה אליו.
בקטגוריית הנקה במדקפה יש עוד מידע, ובמדור יועצות הנקה של המומחים שלנו אפשר למצוא מי שתוכל ללוות אותך. אם החשש שלך הוא שאין מספיק חלב, המאמר איך יודעים שיש מספיק חלב בהנקה יעזור לך להבין אילו סימנים לעקוב אחריהם. תשובות על שאלות נפוצות נוספות תמצאי במדריך שאלות ותשובות השכיחות ביותר לגבי הנקה.
ובסוף, משפט אחד שחשוב לזכור: כאב בהנקה אינו אשמתך. לפי משרד הבריאות, כשהבעיה נפתרת, למשל כשההצמדה נכונה, הכאב הולך ופוחת עד להחלמה. קחי לך את הזמן, ובקשי עזרה מוקדם.
הבהרה רפואית: המאמר נכתב למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לייעוץ מקצועי. אין להסתמך עליו לקבלת החלטות רפואיות, והוא אינו ממליץ על תרופה, משחה או מינון מסוימים. במקרה של ספק או דאגה, פני לאחות בטיפת חלב, ליועצת הנקה או לרופא, ובמצב חירום חייגי 101. למידע רשמי: אתר משרד הבריאות, קשיים בהנקה, אתגרים והתמודדות.
שאלות נפוצות
האם הנקה אמורה לכאוב?
לא. משרד הבריאות מציין שהנקה לא אמורה להכאיב, אם כי בימים הראשונים ייתכנו רגישות וכאב קל. אם הנקה כואבת, או שהפטמה כואבת או פצועה, זה סימן שההיצמדות לא תקינה, וחשוב לפנות לעזרה מקצועית.
מה גורם לפטמות סדוקות?
לפי משרד הבריאות, הסיבה השכיחה ביותר לכאב בפטמה היא קושי של התינוק להיצמד לשד, שגורם לשפשוף ולסדקים. גם פטרייה יכולה לגרום לכאב בפטמה, ולכן אם הכאב ממשיך גם אחרי תיקון ההצמדה, כדאי לפנות לבדיקה.
אפשר להמשיך להניק כשיש סדקים?
לפי ה־NHS, חשוב לא להפסיק להניק, ועם עזרה ההנקה אמורה להיות נוחה מהר יותר. אם כואב מאוד, אפשר לסחוט חלב ביד. חשוב לבקש עזרה מוקדם, כי פטמות סדוקות או מדממות מעלות את הסיכון לזיהום. התייעצי עם יועצת הנקה או עם הרופא.
מתי כאב בשד הוא סימן לפנות לרופא?
לפי משרד הבריאות, אם יש אודם בשד שלא עובר אחרי 12 עד 24 שעות, עלייה בחום ותחושה כללית לא טובה (כמו בשפעת), או גוש כואב וחם שלא משתחרר, פני בהקדם למרפאה ועדכני שאת מניקה. אם את מרגישה חולה מאוד, פני לחדר מיון או חייגי 101.
איך יועצת הנקה יכולה לעזור בכאב?
היא צופה בהנקה, בודקת את השדיים, בודקת הצמדה ותנוחה ומדריכה בטכניקות מתאימות. היא יכולה גם להתאים פתרון אישי ולהפנות לרופא אם יש צורך. פנייה אפשרית דרך טיפת חלב (ללא תשלום), קופת החולים או ייעוץ פרטי.
מאת: רות - מומחית מדקפה להורות פנקייק קטן