איך יודעים שיש מספיק חלב בהנקה
הנקה
מאת: רות – מומחית מדקפה להורות
אמהות רבות מכירות את הרגע הזה: התינוק יונק שוב, שעה אחרי ההנקה הקודמת, והמחשבה מתגנבת: "אולי אין לי מספיק חלב". השאלה אם יש מספיק חלב בהנקה מעסיקה אמהות רבות. בניגוד לבקבוק, אי אפשר לראות כמה חלב נכנס, ולכן צריך לחפש סימנים אחרים. במדריך הזה נעבור על הסימנים שאפשר לעקוב אחריהם בבית, על מה שאינו מדד אמין, ועל הרגעים שבהם כדאי לפנות לעזרה, ולפעמים לפנות מהר.
המידע מבוסס בעיקר על הנחיות משרד הבריאות. כשנעזרנו באקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) או בשירות הבריאות הבריטי (NHS), ציינו זאת.
חשוב לדעת: המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ רפואי או לייעוץ הנקה אישי. אם משהו בתינוק או בך מדאיג אותך, פני לאחות בטיפת חלב, ליועצת הנקה או לרופא או רופאת הילדים.
למה כל כך קשה לדעת אם יש "מספיק חלב"
יש כמה סיבות לכך שהשאלה הזאת מלווה כל כך הרבה אמהות, וחלקן מרגיעות.
אי אפשר למדוד בעין. לפי משרד הבריאות, ברוב המקרים ייצור החלב פועל לפי הביקוש: כשמניקים לפי הרצון של התינוק ובהיצמדות טובה, הגוף מייצר יותר חלב בהתאם. נפח החלב גם אינו אמור להיות אחיד במשך היום או לאורך תקופת ההנקה. מה שחשוב, לפי המשרד, הוא שהתינוק גדל ומתפתח כצפוי, ולא כמות מדודה של חלב בכל ארוחה.
בימים הראשונים הכמות קטנה, וזה בסדר גמור. משרד הבריאות מסביר שביממה הראשונה לא צפוי שיהיה הרבה חלב, כי תינוק לא צריך יותר מכחצי כפית בארוחה בממוצע, ושמספיקה כמות קטנה של כ־20 סמ"ק לאורך כל היממה הראשונה. החלב הראשוני, הקולוסטרום, עשיר בחלבונים ובנוגדנים, ותפקידו בשלב הזה הוא בעיקר הגנה. אפשר לקרוא עוד על התקופה הזאת במאמר שלנו הנקה בימים הראשונים.
תינוקות יונקים הרבה, ולפעמים הרבה מאוד. לפי משרד הבריאות, בשבועות הראשונים תדירות ההנקה הממוצעת היא 8 עד 12 פעמים ביממה, במרווחים לא אחידים, וביממה השנייה אפילו סביב 10 עד 12 הנקות, חלקן צמודות מאוד זו לזו. המשרד מדגיש שזה תהליך טבעי ולא סימן שאין מספיק חלב. גם בתקופות של "קפיצת גדילה", שבהן התינוק יונק בתדירות גבוהה יותר במשך כמה ימים, מדובר בדרך של התינוק לאותת לגוף לייצר יותר חלב, ולרוב אחרי כיומיים חוזרים לאיזון. אם זה נמשך יותר משבוע, כדאי להיוועץ באחות בטיפת חלב או ביועצת הנקה.
סימנים שאפשר לעקוב אחריהם בבית
אין סימן אחד שמכריע, אבל כמה סימנים יחד נותנים תמונה טובה. הנה הסימנים העיקריים והמספרים שבהנחיות הרשמיות.
חיתולים יבשים ורטובים, וצבע היציאות
החיתול הוא אחד המדדים הנגישים ביותר, כי הוא נותן מידע בלי שום ציוד. לפי משרד הבריאות:
- ביממה הראשונה: לפחות שתן אחד ויציאה אחת.
- בשבועות הראשונים: 3 עד 6 חיתולים רטובים משתן ו־3 יציאות ביום.
- צבע היציאות משתנה בהדרגה במהלך השבוע הראשון, משחור לחום, אחר כך לירוק, ובסוף השבוע הראשון לצהוב.
- אחרי גיל חודש יכולה להיות ירידה במספר היציאות.
כדאי לדעת שמקורות מקצועיים אחרים מציגים מספרים מעט שונים. ה־AAP, למשל, מציין שאחרי 4 עד 5 הימים הראשונים צפויים לפחות 5 עד 6 חיתולים רטובים ביום, ושעד היום הרביעי צפויות לפחות 4 יציאות ביום. ה־NHS מציין לפחות 6 חיתולים רטובים וכבדים ביממה מהיום החמישי. המקורות נבדלים מעט במספרים, ולכן לא כדאי לספור חיתולים בלחץ: המספרים נותנים כיוון, וההכרעה נעשית בשקילה ובשיחה עם איש מקצוע.
לא תמיד קל להבין אם חיתול חד־פעמי רטוב. ה־NHS מציע טריק פשוט: לקחת חיתול נקי, להוסיף לו 2 עד 4 כפות מים, ולהרגיש כמה הוא כבד, כדי לדעת למה לצפות.
שקילות בטיפת חלב ועלייה במשקל
העלייה במשקל היא המדד המרכזי. משרד הבריאות כותב שהמדד החשוב ביותר שיכול לעזור לדעת אם התינוק אוכל בכמות מספקת הוא העלייה במשקל לפי מדידות הגדילה בטיפת חלב. והנה מה שחשוב לדעת על המסלול הצפוי:
- בימים הראשונים צפויה ירידה במשקל. לפי משרד הבריאות, בין 5 ל־7 ימים מהלידה אמורה להתחיל עלייה.
- לפי ה־AAP, בגיל שבועיים בערך התינוק אמור לחזור למשקל הלידה שלו, וכמעט כל התינוקות חזרו אליו עד גיל שלושה שבועות.
- לפי משרד הבריאות, תינוקות עולים בממוצע 150 עד 200 גרם בשבוע, אבל לא באופן אחיד. ייתכן שתינוק יעלה רק 100 גרם בשבוע אחד ו־200 גרם בשבוע שאחריו, ובשלב הזה תינוקות יכולים גם לרדת או לעלות באחוזונים בלי שזה מעיד על הנקה לא תקינה.
- אם אחרי גיל חודש העלייה אינה מספקת, ישקלו את התינוק שוב כעבור שבוע. אם נראה שמשהו בעקומת הגדילה אינו תקין, האחות בטיפת חלב תפנה להערכה רפואית.
אם את מודאגת בין ביקור לביקור, לפי משרד הבריאות אפשר לפנות בעצמך לטיפת חלב ולהעלות את החששות מול האחיות, בלי לחכות לתור הבא.
ערנות, יניקה ותדירות
גם ההתנהגות של התינוק בזמן ההנקה ואחריה מספרת סיפור:
- יניקה ובליעה: לפי משרד הבריאות אפשר לראות תנועות מציצה ולשמוע קולות בליעה, ובסוף ההנקה התינוק נראה מסופק ורגוע. ה־NHS מוסיף סימנים כמו לחיים מעוגלות (לא שקועות) בזמן היניקה, יניקות ארוכות וקצובות עם הפסקות קצרות, ופה לח אחרי ההנקה.
- תדירות: 8 עד 12 הנקות ביממה בחודש הראשון. כדאי להניק לפי סימני רעב: חיפוש, הנעת הראש מצד לצד, הכנסת הידיים לפה. בכי הוא סימן מאוחר לרעב, ולכן כדאי להתחיל להניק לפני שהוא מתחיל.
- תינוק ישנוני: מי שמתעורר פחות מ־8 פעמים ביום ונראה כאילו אינו מעוניין לינוק, זקוק לעזרה בהתעוררות. משרד הבריאות מציע לטפטף מעט חלב על השפתיים, להפשיט את התינוק ולקרב אותו לגוף כשהראש מופנה לשד, לדבר ולשיר, ולנסות שוב כעבור חצי שעה. ה־AAP ממליץ להעיר תינוק שישן יותר מ־4 שעות ברצף בלילה.
- הנקה בלי כאב: לפי משרד הבריאות, רגישות קלה בימים הראשונים נורמלית, אבל הנקה אינה אמורה לכאוב ככל שהיא מתבססת. כאב או פטמה פצועה מרמזים על הצמדה לא תקינה, ובמקרה כזה כדאי לקבל עזרה מקצועית. נרחיב על כך במאמר הנקה כואבת ופטמות סדוקות: מה לבדוק.
סימנים שאינם מדד טוב לבדם
הרבה מהחששות נולדים מתחושות שנראות כמו הוכחה, אבל אינן כאלה. הנה כמה מהן, לפי מה שהמקורות תומכים בו:
- תחושת שד "ריק" או רך יותר. משרד הבריאות אינו מונה תחושה בשד בין הסימנים להנקה מוצלחת, ומדגיש שנפח החלב משתנה במהלך היום. ה־NHS אמנם מציין שהשד מרגיש רך יותר אחרי ההנקה, אבל כאחד מסימנים רבים ולא כמדד יחיד. לכן תחושה בלבד אינה אומרת שהחלב נגמר.
- כמות החלב שנשאבת. לפי ליגת לה לצ'ה ישראל, טעות נפוצה היא לחשוב שמה שיוצא במשאבה הוא כל כמות החלב שהגוף מייצר, ובשאיבות הראשונות יוצאת בדרך כלל כמות קטנה. נדרש זמן ומיומנות כדי שהגוף יגיב למשאבה כמו שהוא מגיב לתינוק.
- הנקות תכופות. כפי שציינו, הנקות רבות בשבועות הראשונים ובקפיצות גדילה הן חלק מהתהליך הצפוי.
דבר נוסף שכדאי לדעת: משרד הבריאות מציין שיש מעט עדויות בספרות המדעית ליתרונות של צמחים כמו חילבה להגברת ייצור חלב. לדבריו, תוספי מזון אינם מאושרים על ידו כמעודדי ייצור חלב ואינם יכולים להיות הפתרון היחיד או הצעד הראשון, ולפני שימוש בהם יש להתייעץ עם איש מקצוע. אם לאחר שקילה התינוק בריא אך אינו עולה במשקל, המשרד מציע להיעזר ביועצת הנקה או באחות טיפת חלב ולהוסיף שאיבה אחת או שתיים ביום כדי להגביר את ייצור החלב.
מתי לפנות ליועצת הנקה, לטיפת חלב או לרופא
הדבר החשוב ביותר: אם את דואגת, אל תישארי עם זה לבד. משרד הבריאות מנחה לפנות לעזרה מוקדם, כדי לפתור בעיה מהר ולא לגרום לסיבוכים. הנה חלוקה לפי דחיפות.
לפנות לטיפת חלב או ליועצת הנקה, בהקדם (בתוך יום או יומיים):
- אם במשך יומיים רצופים התינוק אוכל פחות מ־8 פעמים ביממה (משרד הבריאות).
- אם יש כאב בהנקה או שהעלייה במשקל אינה מספקת (שניהם עלולים להעיד על קושי בהיצמדות) והבעיה לא נפתרת בתוך יום או יומיים (משרד הבריאות).
- אם את חוששת שאין מספיק חלב והתינוק אינו עולה במשקל (משרד הבריאות).
- אם התינוק יונק בתדירות גבוהה כבר יותר משבוע ברציפות (משרד הבריאות).
לפי ה־AAP (כלי ההערכה KidsDoc), כדאי ליצור קשר עם רופא או רופאת הילדים בתוך 24 שעות במקרים הבאים: התינוק אינו עולה במשקל ביום החמישי, מספר החיתולים הרטובים נמוך מ־6 ביום אחרי היום החמישי, אין יציאה במשך יותר מ־24 שעות בימים 2 עד 4, או אין שתן במשך יותר מ־8 שעות בימים 2 עד 4. בנוסף, בדף סימני האזהרה בהנקה של ה־AAP מופיע שאם אחרי 5 ימים החלב עדיין לא "נכנס" או שאין תחושה שהשדיים מתמלאים, כדאי לשקול את התינוק אצל רופא הילדים מיד.
לפנות דחוף, לרופא או לחדר מיון:
הסימנים הבאים הם על פי ה־AAP (KidsDoc ודף הצהבת שלו) ועל פי משרד הבריאות, והם דורשים פנייה רפואית מיידית ולא המתנה לתור:
- תינוק קשה להעיר או חלש מכדי לינוק: לפי ה־AAP, לפנות מיד לחדר מיון. אם אי אפשר להעיר אותו כלל, או שאינו נע ונראה חלש מאוד, זה מצב חירום: בישראל מזעיקים את מד"א בטלפון 101.
- סירוב לינוק או יניקה מועטה מאוד במשך יותר מ־8 שעות, לפי ה־AAP: לפנות לטיפול רפואי מיידי.
- סימני התייבשות: אין שתן במשך יותר מ־8 שעות, שתן כהה, פה יבש מאוד וללא דמעות (AAP).
- תינוק מתחת לגיל חודש שנראה או מתנהג בצורה לא תקינה בכל אופן: לפי ה־AAP, ליצור קשר עם הרופא מיד.
- צהבת בולטת: משרד הבריאות מנחה שאם יש צהבת בולטת, למשל כזו שמופיעה בלובן העיניים, לא לחכות למועד המעקב אלא להגיע מיד לבדיקה רפואית. לפי ה־AAP, יש לפנות גם אם הצהבת מתפשטת לבטן, לידיים או לרגליים, ואם התינוק קשה להעיר, עצבני או אינו יונק היטב. ה־AAP מוסיף שעור שנראה צהוב עמוק או כתום מחייב פנייה מיידית.
אם משהו בתינוק נראה לך לא כרגיל, אל תחכי.
איך יועצת הנקה יכולה לעזור
לפי משרד הבריאות, הנקה היא מיומנות נרכשת, ולכן לא פלא שלפעמים צריך עזרה כדי להניק ביעילות וללא כאב. יועצת הנקה מקשיבה לך, מבררת איתך מהם הקשיים ומתאמת ציפיות לגבי יעדי ההנקה שלך. במסגרת הייעוץ היא תצפה בהנקה, תבדוק את השדיים ותדריך אותך בטכניקות. כך תוכלי לדעת אם ההיצמדות טובה, אם התינוק יונק ביעילות, ואם יש צורך בבדיקה נוספת.
לפי המשרד, הדרכים לקבל עזרה בישראל כוללות:
- מחלקת יולדות: כל יולדת זכאית להדרכה של יועצת הנקה מוסמכת פעם ביום, בכל אחד מימי האשפוז שלאחר הלידה.
- טיפת חלב: בכל תחנה יש אחיות שהן מדריכות הנקה, וברובן נמצאות גם יועצות הנקה. זהו שירות ללא תשלום.
- מוקד טיפת חלב בטלפון 5400*, שלוחה 9: נותן מענה לשאלות על הנקה בשעות אחר הצהריים והערב ובימי שישי. שעות הפעילות המעודכנות מופיעות באתר משרד הבריאות.
- קופות החולים: מציעות שירותי ייעוץ הנקה, ובחלקן נדרשת השתתפות עצמית במסגרת סל ההריון.
- ליגת לה לצ'ה: ארגון תמיכה בהנקה. קו התמיכה של הארגון: 1599-525-821. חשוב לדעת שהקו מופעל על ידי מתנדבות מנוסות, ולא על ידי יועצות הנקה מקצועיות, ולכן הוא מתאים לתמיכה ולהכוונה ולא להערכה רפואית.
- ייעוץ פרטי: אפשר לבחור יועצת הנקה פרטית. משרד הבריאות מדגיש לוודא שהיא יועצת מוסמכת, ומפנה למאגר יועצות הנקה מוסמכות.
כדאי לקבוע את הפגישה קרוב ככל האפשר לשעת האכלה, כך שהיועצת תוכל לראות הנקה אמיתית. ואם אין מישהי כזו בהישג יד, אל תוותרי על ביקור בתחנת טיפת חלב: גם אם את לא משויכת אליה כרגע, אפשר לפנות לייעוץ הנקה בתחנה קרובה.
משרד הבריאות כותב שכמעט כל אמא שרוצה להניק יכולה, וכמעט כל התינוקות מסוגלים לינוק, ושהנקה היא מיומנות שאפשר ללמוד, עם סבלנות והכלה גם כלפי עצמך. החששות שאת מרגישה הם חלק מהדרך, ולא סימן שאת עושה משהו לא נכון. עזרה מוקדמת היא לא כישלון.
אפשר למצוא יועצות הנקה בין המומחים שלנו: יועצות הנקה במדור המומחים של מדקפה, ולקרוא עוד תשובות במדריך שאלות ותשובות שכיחות לגבי הנקה. אם את מחפשת מידע על גיל אחר, יש לנו גם מאמר על הנקת פעוטות. ועוד תכנים בנושא תמצאי בקטגוריית הנקה ובדף המומחים שלנו.
הבהרה רפואית: המאמר נכתב למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לייעוץ מקצועי. אין להסתמך עליו לקבלת החלטות רפואיות. במקרה של ספק או דאגה, פני לאחות בטיפת חלב, ליועצת הנקה, לרופא או לרופאת הילדים, ובמצב חירום חייגי 101. למידע רשמי: אתר משרד הבריאות, הנקה ותזונת תינוקות.
שאלות נפוצות
איך יודעים שיש מספיק חלב בהנקה?
אין סימן יחיד, אלא שילוב: חיתולים רטובים ויציאות בהתאם לגיל, צבע יציאות שמשתנה לצהוב, 8 עד 12 הנקות ביממה בחודש הראשון, קולות בליעה, תינוק רגוע אחרי ההנקה, ובעיקר עלייה במשקל לפי מעקב טיפת חלב. לפי משרד הבריאות, המדד החשוב ביותר הוא העלייה במשקל.
כמה חיתולים רטובים צפויים בימים הראשונים?
לפי משרד הבריאות: ביממה הראשונה לפחות שתן אחד ויציאה אחת, ובשבועות הראשונים 3 עד 6 חיתולים רטובים ו־3 יציאות ביום. ה־AAP מציין 2 עד 3 חיתולים רטובים ביום בימים הראשונים, ואחרי 4 עד 5 ימים לפחות 5 עד 6 ביום. המספרים נבדלים מעט בין המקורות, ולכן אם את מתלבטת, שקילה בטיפת חלב היא הדרך המדויקת לבדוק.
האם תחושת שד "ריק" אומרת שנגמר החלב?
לא בהכרח. לפי משרד הבריאות, נפח החלב משתנה במהלך היום, והמדד החשוב הוא גדילה והתפתחות של התינוק. תחושה בשד אינה מדד אמין לבדה. אם את חוששת, כדאי לבקש שקילה והערכה בטיפת חלב.
מתי תינוק אמור לחזור למשקל הלידה?
לפי ה־AAP, בגיל שבועיים בערך, וכמעט כל התינוקות חוזרים אליו עד גיל שלושה שבועות. לפי משרד הבריאות, בין 5 ל־7 ימים מהלידה אמורה להתחיל עלייה במשקל. ה־AAP מונה בין סימני האזהרה מצב שבו התינוק עדיין מתחת למשקל הלידה בגיל שבועיים, ובמצב כזה כדאי לפנות לרופא או לאחות בטיפת חלב.
מתי לפנות בדחיפות אם חוששים שאין מספיק חלב?
אם התינוק קשה להעיר, חלש מכדי לינוק, מסרב לינוק או יונק מעט מאוד במשך יותר מ־8 שעות, יש סימני התייבשות (אין שתן 8 שעות, שתן כהה, פה יבש), או שהצהבת בולטת או מתפשטת, יש לפנות מיד לרופא או לחדר מיון (AAP ומשרד הבריאות). אם לא ניתן להעיר את התינוק כלל, חייגי 101. בכל מקרה אחר של חשש, פני לטיפת חלב, ליועצת הנקה או לרופא בהקדם.
מאת: רות - מומחית מדקפה להורות פנקייק קטן