האווירה המשפחתית בבית היא האוויר שהילדים שלנו נושמים.

לאווירה יש השפעה מכרעת על עיצוב אישיותם של הילדים  שלנו.

מי אחראי לאווירה המשפחתית?  אנחנו ההורים.

התחלנו כזוג, כל אחד הביא איתו במזוודה את הערכים, האמונות, ההרגלים, החוקים, החוויות וכל מה שספג בבית הוריו ובחייו. המזוודות הללו נפתחו, לא בבת אחת, בהדרגה חלק אימצנו, חלק השארנו בחוץ, חלק דחינו לכשייוולדו ילדים ולחלקם אנחנו לא מודעים. כמובן מאפייני האישיות הדומיננטים של כל אחד מההורים והתקשורת בין ההורים יוצרת "יישות חדשה" וכך מתגבשת לה איזשהי אווירה משפחתית יחודית רק לכם.

בכל משפחה יש מאפיין בולט ואפילו כמה למשל: שקט, רעש, שמחה, צחוק, סדר, ניקיון, בלאגן, גמישות, נוקשות, ביקורת, פירגון, תחרות, שיתוף פעולה, חום ומגע, שיתוף, לחץ, שלווה, התחשבות, כבוד הדדי, פתיחות, וכד'.

אנחנו יכולים להבין מה משפיע על האווירה בבית באמצעות התבוננות ופתיחות, למשל:

האם בבית שלנו יש הרבה או מעט חוקים?

האם אנחנו נוהגים יותר לנהל שיח בגובה העיניים או יותר להטיף ולבקר ?

האם אנחנו משווים בין אחים או מקבלים כל ילד כמו שהוא?

האם אנחנו מאפשרים בחירה? איך אנחנו מתייחסים לכשלון- כלמידה או אסון?

האם אנחנו מקיימים שיחות משפחתיות משתפים, מתייעצים ? וכן הלאה

אצל כולנו יש גם וגם וגם. לפעמים אנחנו גם צועקים, לא מתחשבים, לא משתפים, לא מעודדים וכו. השאלה היא רק מה יותר ובאילו מינונים.

אז מה אפשר לעשות? לשבת ביחד ולהחליט באיזו אווירה אנחנו רוצים שהילד שלנו יגדל? מה נוציא מהבית ומה נכניס, מה נחזק ומה נשפר, האם נדבר בטון יותר שקט, האם נאכל יותר ארוחות משותפות, האם כשהילד מבלה איתנו נניח את הטלפון בצד, אילו פעילויות אנחנו אוהבים לעשות ביחד ולעשות יותר- להתמקד בטוב ולשלב אותו יותר. ומה עם התנהגויות מפריעות- בשלב זה תפחיתו כעס וצעקות. השינויים הטובים שתנהיגו ישפרו את האווירה ויפחיתו "רעשים".

 בבית הזה שיצרתם הילד יגבש את תפיסת העולם שלו על עצמו ועל העולם ויעביר אותה הלאה לחייו הבוגרים ולילדיו. יש לכם השפעה משמעותית, לדורות!!!

אין לנו שליטה איך הילד יגיב אבל יש לנו שליטה על עצמנו ובעיקר יש לנו השפעה.

אז תשאלו את עצמכם שאלה פשוטה: מה אנחנו יכולים לעשות היום, אפילו קטן,  שיהיה יותר נעים בבית???