את הולכת עם הילדה מהגן הביתה.. הדרך ארוכה והילדה מתעייפת מהר מתישבת על הרצפה ולא מוכנה להמשיך.. את ישר בטוחה שזה משהו באופן אישי אלייך, מבקשת ממנה בהתחלה יפה לקום, את לא מסכימה שתשב על הרצפה, ובכלל כל האנשים ברחוב מסתכלים והמבטים של כולם לא נעימים לך, זה מביך מביש ואת לא מבינה למה היא עושה את זה דווקא לך, מה הבעיה נגיע הביתה מהר ונשחק במשחק שאת אוהבת, את אומרת לה, מתחננת, יורדת לרצפה ומבקשת שוב כשאת בגובה העיניים, שום דבר לא מזיז אותה היא פשוט עייפה.

אז לא… זה לא קשור אלייך, זה לא נגדך וזה קורה לכולם, בגילאים הכה רכים צריך להבין הרגליים הקטנות שלהם מתעייפות מהר, צריך להבין ולחשוב איך בדרך יצירתית תגיעו הביתה בכיף ובמשחק, בדרך שהיא תשכח שהרגליים עכשיו כאבות והיא תהנה ללכת לצידך.

טיפים לדרך מוצלחת…  תתחילי בזה שתשבי על הספסל ותחכי לה תנסי ללכת בקצב שלה להבין שהדרך לא פשוטה לה. עכשיו אחרי שהבנו אותה ננסה להפוך את הדרך לכיפית ומהנה. תהפכי את הדרך הביתה לזמן משחק וזמן איכות שלך ושלה.

תהפכו את הדרך למצחיקה… משחקים כמו לא לגעת בקוים ברצפה, דילוגים בין הקוים, סיפורי בדיחות ושירים יכולים לעזור ולהעביר את הזמן בכיף, משחקים משותפים כאלו יסיחו את דעתה והדרך תעבור מהר ובלי מריבות.

תנסו להתכופף לפרחים בדרך להריח, ךדבר על מה אתן רואות בדרך תהפכי את זה לזמן לימודי טבע, תתכופפו לראות חיפושית משה רבנו, ללמוד על הנמלים. תנסי לחזור אחורה בזמן ולהזכר ממה את נהנית כילדה מה לך עשה כיף בדרך חזרה מהגן או מסתם טיול בטבע.