תופעת התנודה בהדרכת הורים

כשאני מתבוננת ממרחק על מאות המשפחות שביקרו אותי כתרפיסטית בהבעה ויצירה והדרכת הורים אני רואה את תופעת התנודה. ואת הפוטנציאל שלה לריפוי.

הטלפון מצלצל כאשר קשה, כאשר אין תחושת תמיכה, כוח, הבנה. הגבולות התערערו, מערכת העצבים טעונה. יש קושי לראות את התמונה כולה. קושי לווסת את הרגשות, ובעיקר הצפה וחוסר בכלים וידע להתמודדות עם המצב.

ולא חשוב מהו המצב. מנהלת בית ספר שהתקשרה לדווח על הילד האלים, האחים שלא מפסיקים לריב, קושי של הילדה לשתף פעולה בבית, לא מכינים שיעורים, התפרצויות זעם, קשיי פרידה ועוד ועוד…

אני אוהבת להתבונן כיצד ממפגש למפגש אנו צועדים, אני וההורים אני והילדים או בטיפול דיאדי אל הצד השני של התנודה. אל תחושת ההבנה, אל מרווח הנשימה, אל הרגשות המווסתים, ואל היכולת להכיל את המצב ולפעול בשיקול דעת ומתוך ערכים פנימיים ואינטואיציה.

שני מרכיבים חשובים עומדים באני מאמין שלי בעבודת ההדרכה ההורית או הטיפול הרגשי.

המרכיב הראשון נקרא: מודעות.

היכולת להיות מודע למחשבות, לרגשות ולתחושות הגוף, אשר מופעלים משלושת המרכזים במוח.  ההורה לומד לזהות ולהיות בעל בית של שלושת מרכזי המוח שלו ובעיקר לזהות את התחושות שגורמות אי נחת, את התחושות הפיזיות שגורמות לו לברוח ולא להתמודד, לקפוא ולצאת מהגוף, או לתקוף חזרה את עצמו או את הילד.

 כאשר הורה מתגייס בכדי לעבוד על עצמו שיוכל להתאושש במהרה ולהגיב ממרחב מכיל ומלא בסמכות, אהבה ותמיכה זו הירושה הטובה ביותר שאדם יכול להעביר לדור הבא.

המרכיב השני נקרא: אימון.

להתאמן, להתאמן ולהתאמן. אימון זה משהו חי. מתאמנים בחיים עצמם, בתוך ההורות, בתוך הבית, בין חברי המשפחה. מתאמנים, טועים, לומדים ומתאמנים שוב. באים לפגישה נוספת, לעיתים מרגישים שוב בצד הקשה של התנודה, ולרגע יש ייאוש או כעס או חוסר אמונה. אך בשביל זה אני פה, להזכיר שלכל תנודה יש גם צד שני.

 וכך ממפגש למפגש אנו מתנועעים בתנודה ממינוס לפלוס, משלילה לחיוב.

החיים מציעים שלל התנסויות ביומיום. המודעות מתרחבת עם כל הבנה חדשה. ההורים והילדים לומדים לחוש את עצמם ולהביע במילים את האיך ולא את הלמה.

ותוך תקופה קצרה המפגשים מסתיימים כאשר ההורים יכולים לנוע לבדם מצד לצד על מנעד התנודה.

וזהו הרגע שבו ניתן לחוש כענף במבוק חזק אך גמיש שאינו נשבר ברוח סערה אלא מתכופף ומתגמש וביעבור הזעם ניצב שוב חזק ויציב. ומגדל תחתיו ענף במבוק קטן שבבוא היום יוכל גם הוא לחצות בגמישות ועוצמה את קשיי החיים.

כי אלו החיים כולם. ימינה ושמאלה, מטה ומעלה, שאיפה ונשיפה. כיווץ ושחרור. עלייה וירידה. חיים ומוות. תנודה אחד גדולה.

אז הורים יקרים זכרו תמיד שכל מה שעולה חייב לרדת. וגם כשנראה לכם שאתם בסוף העולם ימינה, יש גם שמאלה והתחלה חדשה חדשה.

והכי חשוב

להנות מהדרך, לחייך למראה ולשתות הרבה מים (-:

 באהבה 

מירב שרייבר
טיפול רגשי והדרכת הורים
החל משלב ההתעברות
קונסטלציה משפחתית
www.happychild.co.il