אתמול לקחנו אני ובעלי את בתנו לפארק, לכמה שעות של איכות
נשכבתי על הגב מתבוננת באגתה מציירת בגירים ובועטת כדורים
התבוננתי ברגע הזה של הביחד שלנו
ראיתי גם את כל המשפטים שצבאו על דלתי (צריך לנקות את הבית, ומה עם הסדנה שאת רוצה לכתוב, וצריך לעשות קניות נגמרו הביצים, ולתכנן את חופשת סוכות, ומה עוד אני צריכה להכין לעבודה)
חזרתי לעכשיו, למגע של הגב שלי בדשא ולרוח הקרירה של תחילת תחילת תחילת הסתיו
התבוננתי שוב ברגע הזה של שלושתנו יחד, צוחקים, מתבוננים בילדה שמנסה לבצע את הגלגלון הראשון שלה ונופלת על הראש
ולפתע היה לי כל כך ברור כמה הרגע הזה חשוב
רגע מלא חסד שבו לא חסר דבר 
וכל התכניות שצבאו על דלתות מוחי נעלמו כלא היו
וגם הרגע הזה עבר
והתעוררנו לעוד בוקר של גן ועבודה ושגרה
של גנן ומשאית זבל
שחולפת בדיוק באותה השעה
אך הבוקר הרגשתי את הטעם הזה
של אתמול עדיין חי בין שלושתנו
והיה לי ברור כל כך שזה רגע
שבונה את העתיד של אגתה
את ה – touch שלה בחיים, ביחסים,
והתרגשתי לדעת שאני מגדלת בן אדם
מגדלת הוויה, עם השתאות, עם סקרנות, עם כבוד ועם למידה….

אז בואו נזכור 
שלעיתים קרובות אנחנו צריכים
מישהו קרוב שיזכיר לנו
מה באמת חשוב בחיים
ויחזיר אותנו לרגע הזה
למבט בעיניים
לנשימה
להוויה
לבן אדם שאותו אני מגדל
כל כך הרבה שנים
והשפעתי עליו כה רבה
ורגע הקסם הזה
הוא בדיוק מה שצריך
כדי להיזכר שכשהילד מרביץ
או מקלל, או מתנהג לא יפה
כשהילד מושהה
או משתבלל
כשהילדה מפחדת מחברים חדשים
משינויים ומכלבים
לנו ההורים 
יש את תרופת הפלא
וזו ההומאופתיה של ההורות
כיצד להוציא את הרעל מהתרופה
ולתת לילד ולילדה שלנו
בדיוק את מה שהיא צריכה
מתודעה לתודעה
מהוויה להוויה.

מוזמנים בחום לפגישה 
כדי להיזכר במה שאתם כבר יודעים….
מירב
www.happychil.co.il