המוח המחוכם והיצירתי שלנו מכיר אלפי דרכים לברוח מהיכן שלא נוח לנו. פגישות עם חברים, סרטים, סקס, קניות, אכילת גלידה ושוקולד, סמים או כל דבר אחר שיעסיק אותנו וימנע מתשומת לבנו לשהות בכאב ולשחות עם המערבולת שעוברת בנו.

בדרך כלל החיים נותנים לנו מתנות בעטיפה של משברים.

ברגעים הללו שאני חווה את הכאב שמפעפע לכל תא ותא מתעורר הרצון לברוח מהמקום הזה.

האירוניה היא שברגע שאנו מסכימים לשהות עם הכאב ולקבל אותו אז הכוח שטמון בעומק הרגשות הללו נהיה זמין לנו. בדרך כלל אנו מתעסקים בפעילות המוחית שמסבירה מדוע יש את הכאב. אוסף של מחשבות שמשתלטות עלינו ועל תשומת הלב. לברוח למחשבות זאת גם דרך לא להרגיש את הכאב שאני חווה. העניין הוא שדווקא בתוך המקום הלא נוח הזה מתרחש הקסם. ככה זה.

כשאנו מצליחים להשתחרר מהפרשנות (המאוד מיותרת) ולחוות את הכאב כולו ללא הסבר אז עוצמה נפתחת בתוכנו. הכאב הזה שובר את המעטפת והחומות שיצרנו מסביב ללבנו. את עוצמת הרגשות הללו ניתן לרתום ליצירת מציאות ולהכוונה. 

לפני מספר שנים כשחבר היה בכאב ובסבל הייתי מנסה לעזור לו (כך חשבתי) על ידי הסחת דעתו מן הכאב באמצעות בילוי כזה או אחר או עצות למיניהן לגבי מה הוא צריך לעשות. היום אני פשוט ממליץ לו לשהות עם הכאב. לצעוק, לבכות, להרביץ לכריות, לרוץ ולהזיז את האנרגיה שצריכה לזוז, אבל לא לברוח. אי אפשר לברוח מעצמך ומלבך שרוצה להיפתח לעולם.

אין טעם לדאוג לעתיד ולהיזכר בעבר כי זה רק יכניס אותנו לראש במקום לרגש. יש טעם להתמקד בעוצמת הכאב ולתת לו מקום, לנשום לתוכו בלי הפרשנות והסיפורים, אלא פשוט להרגיש את סערת הרגשות ותנועתה בתוכי.

במשך שנים רבות אנו בורחים אל הראש בכל פעם שהרגש מתעורר בתוכנו. הגיע הזמן לאזן את המצב באמצעות שהייה עם הרגש וקבלתו ללא הבריחה אל הראש. לרתום את אנרגיית הלוחם שבתוכנו. הלוחם שמוכן לעשות הכל על מנת שהלב יפתח. הלוחם שאינו בורח.

בעומק הרגש ללא הפרשנות טמון הזהב. הזהב שבאמצעותו הלב נפתח, הזהב שבאמצעותו אני יוצר מציאות. עוצמה וכוח שחוזרים אליי מן האשליה שהאמנתי בה כל כך.

כל כך קשה לנו לקבל עצבים, כעס, אכזבה, אגרסיביות, עצב או שכול. בכל פעם שכואב למישהו אנו מנסים למצוא פיתרון. בינקות אנחנו משתמשים במוצץ כדי להרגיע ובבגרות משתמשים באוכל ופיצויים רגשיים אחרים.

הכאב מגיע מפצע אשר כבר קיים בתוכנו. כאשר אנו נותנים לו מקום ותשומת לב אז אפשר להעמיק ולחדור לשכבות העמוקות של הפצע הקיימות בתוכנו. למקומות שבדרך כלל אנו נמנעים מהם. שם בעומק הכאב יושבת המתנה הגדולה אשר מחכה לנו שנגיע וניקח אותה לחיינו.

מהי המתנה הגדולה?    קבלת עוצמה, כוח ואנרגיית חיים להגשמה.

יש משפט שמתמצת את חלק מהכתוב למעלה בצורה יפה ומדויקת:

 Rumi)) “The wound is the place where the Light enters you.”

מאחלים שנקבל את עוצמות הרגש בברכה ולא נברח מלהרגיש.

שבוע נוכח ומלא ברגש,

שחר והדס

לכתבות נוספות בזוגיות ומיניות >>

_________________

הדס אופק ושחר כספי, מיניות ורוחניות, 052-881-5533